נטע

Héber

gyök נ־ט־ע

Ige

נטע • (nincs latin átírás)
< נָטַע (Niph'al)

1. ültetve van (fa)

Niph'al perfectum נִטַּעְתִּי אֲנִי נִטַּעְתָּ אַתָּה נִטַּעְתְּ אַתְּ נִטַּע הוּא נִטְּעָה הִיא נִטַּעְנוּ אֲנַחְנוּ נִטַּעְתֶּם אַתֶּם נִטַּעְתֶּן אַתֶּן נִטְּעוּ הֵם נִטְּעוּ הֵן

Niph'al imperfectum אֶנָּטַע אֲנִי תִּנָּטַע אַתָּה תִּנָּטְעִי אַתְּ יִנָּטַע הוּא תִּנָּטַע הִיא נִנָּטַע אֲנַחְנוּ תִּנָּטְעוּ אַתֶּם תִּנָּטַעְנָה אַתֶּן יִנָּטְעוּ הֵם תִּנָּטַעְנָה הֵן